ספרי לנו

שנים רבות , מה שהנחה אותי זה, לבחור במטפלים שהם קודם כל מקצועיים , כמעט ולא לחשוב על המרכיב האנושי ובמקרה הרע לנסות להקטין "כי היא/הוא סופר מקצועיים כי מה באמת חשוב ? זה הרי לא חבר/ה העיקר שיודעים מה לעשות. איך שהוא התפיסה הזאת גרמה לכך שבאמת הצלחתי לפגוש סיטואציות...

אם יש דבר שאני לא מצטערת בפגיעה הקוגניטיבית המקיפה שאני חווה כתוצאה מהטיפולים, חרדה ועוד , זה השכחה הנפלאה של הרבה הרבה רגעים שקשורים , בלחלות בסרטן

אני רואה את זה כסוג של תשליך של הנפש

יכולתי לכתוב על הרופאים המדהימים שפגשתי בדרך, זה יהיה מאוד קצר ולא משקף

אני חוסכת לפוסט אחר את הרופאים של הגילוי

זאת פעם ראשונה שאני כותבת הכל, חששתי מהחשיפה, ואפילו מלראות את המילים מספרות את הפחד, ההצלחה ואולי אפילו להשתמש במילה רפוי (טפו, חמסה)